מצע המפלגה - נושא החברה

מעורבות הציבור בניהול החברה
הירוקים הנהריה מאמינים כי ציבור מעורב ופעיל הוא ציבור בריא, ערני ובוגר. הירוקים בנהריה יעמיקו את מעורבות הציבור במערכות שמנהלות את חייו בעיר: העיריה, החברות הציבוריות, מערכת החינוך, מערכת הבריאות והתקשורת. מעורבות זו תגבר בזכות דמוקרטיזציה של מוסדות הניהול, שקיפות, נהלים ברורים וחופש המידע, ולימודי אזרחות כחובה בכל מוסדות החינוך .

קהילתיות
הירוקים בנהריה מאמינים בקהילתיות. כל המערכות מתפקדות טוב יותר כאשר הן משולבות בקהילה, ערות לצרכיה ומספקות מענה "בגובה העיניים". על כן יפעלו הירוקים ליצור מסגרות של חינוך קהילתי שכונתי, ניהול שכונתי, שיפור שרותי הרווחה והספורט, שיטור קהילתי שיעסוק בפישור בין שכנים ובעיות קלות, ומשמר אזרחי.

ילדים ונוער
הירוקים בנהריה מאמינים כי גם ילדים ונוער הם מגזר מקופח שיש לקדמו. הם סובלים מחסרונה של תחבורה ציבורית זולה ונוחה, וכך נמנעים מהם (בעיקר משכבות מעוטות-הכנסה) חינוך ושירותים ברמה מספקת. הנוער סובל גם מהתדרדרות השירותים בקהילה: פחות פארקים, פחות שירותים ובילויים שכונתיים ויותר ניכור חברתי.

הירוקים יספקו לנוער בנהריה תחבורה ציבורית מוזלת במיוחד, וכן תחבורה אלטרנטיבית: יותר שבילי אופניים ושבילים להולכי-רגל. מסגרות השיטור הקהילתי יפעלו להגנה על ילדים מפני אלימות וסמים. מערכת החינוך הפורמאלי והבלתי-פורמאלי תועשר ותגוון במטרה לענות על צרכיהם של כל בני-הנוער, גם אלו שמסתובבים כיום ברחוב וחשופים לסכנות. הפיתוח הקהילתי-שכונתי ברוח הירוקים יחזיר לנוער את העניין בסביבתם הקרובה: בחצר הבית, בגן הציבורי, בפעילות וספורט, בחינוך ובתודעה החברתית.

אוכלוסיה בוגרת
הירוקים רואים באוכלוסייה הבוגרת חלק חשוב בחברה. הירוקים יפעלו למען שילובה בקהילה, למען שירותים טובים יותר לקשישים, יחס הולם וקידום מעמדם בתעסוקה .

מעוכבי-התפתחות
הירוקים רואים במעוכבי התפתחות קבוצה חלשה שיש לאמצה אל חיק-החברה ולשקם אותה בקהילה. מגישה טיפולית של מוסדות גדולים ומנוכרים ממליצים הירוקים בנהריה על הוסטלי ם עירוניים, תעסוקה במוסדות ציבור ושילוב של מוגבלים בקהילתם .

שוויון חברתי
פערים חברתיים מתרחבים הינם סימן מפחיד לאובדן הלכידות של החברה הישראלית . הדוגמא לכך הינה שכונות היוקרה, הנהנות משירותים ברמה גבוהה, מערכות-חינוך טובות ורחובות ירוקים. ערי-פיתוח ושכונות מצוקה סובלות תדיר מגירעונות תקציביים, ניהול כושל, שירותים ירודים, אפליה סקטוריאלית וסביבה מזוהמת, לא-ירוקה.

הפיתרון יושג בדרך של תיקצוב לפי יעדים חברתיים ויעדים של שוויון חברתי. הירוקים יתמכו בסגירת הפערים החברתיים באופן בר-קיימא. רק שוויון בתשתיות יתמוך בחלשים ויקדם אותם. בראש ובראשונה - מערכות תחבורה יעילות. אלו יאפשרו נגישות לחינוך ותעסוקה מכל שכונה למרכז העיר באופן זול ומהיר. לא פחות חשוב: קידום התשתיות הסביבתיות: יותר גנים, פיתוח סביבתי ונופי ישפרו את הדימוי של האזורים החלשים, ימשכו אוכלוסיות חזקות וישמרו את הקיימות. מערכות החינוך והבריאות יתוקצבו באמצעים וכוח אדם מעולה על מנת . כל אלו יחד יבטיחו חברה ישראלית חזקה, יצירתית, מרוצה וירוקה יותר .

מצע המפלגה - חינוך

חינוך קהילתי
תכנית החינוך של הירוקים מתבססת על חינוך בתוך הקהילה, המופעל על ידי הורים , מורים ואנשי-מקצוע תחת מטריה של עמותות חינוכיות (כפי שממילא מתקיים בזרמים שונים בחינוך היום). מיסוד נושא עמותות החינוך, וקביעת תיקצוב אחיד לכולן, יאפשר להן פעילות אינטנסיבית מותאמת לסביבתן אשר תשיג תוצאות אמת.

מטרת העמותה אינה להחליף את החינוך הממלכתי שימשיך להתקיים, אלא ליצור את הקשר בין הורים-מורים-תלמידים-מערכת בצורה הטובה והדינאמית ביותר כפי שמתקיים הדבר במספר בתי ספר דמוקרטיים פתוחים במדינת ישראל.

על מנת לשמור על מסגרת שוויונית וחיוך בסיסי שווה שמהווה את המסד לחברה הישראלית - תחויב כל עמותה חינוכית במכסת שעות בנושאי חובה : הכרת הטבע והסביבה, היסטוריה בסיסית, תנ"ך ויהדות, אנגלית, ערבית, מדע וטכנולוגיה, מתמטיקה, עברית והבעה ואזרחות. היא תתוגמל על הישגים בהנחלת נושאים אלו. שאר הנושאים יקבעו בתוך העמותה לפי דרישות הקהילה, וכאן תבוא לידי ביטוי שאיפתה של הקהילה לערכים פרטניים כגון : לימודי-דת, הומינסטיקה, טכנולוגיה גבוהה, חקלאות וכו'. לקיום לימודים ייחודיים יהיו לעמותה מקורות מגוונים בכללם כספי ההעברות לעמותות, אשר יקבע להן ערך קבוע לפי מספר התלמידים בכל קהילה.

טיפוח פעילות בני-הנוער בחינוך הבלתי פורמאלי- העיריה צריכה להיות קשובה לצרכים של בני הנוער, ולכוון את פעילות הנוער לאפיקים חיוביים .

הרשות תחזק ותטפח את תנועות הנוער הפעילות בעיר, בני-עקיבא, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, חוגי סיירות. כמו כן, את פעילות הימיה, התזמורת העירונית, חוגי השחיה, הכדורסל והכדורגל.

העיריה תיתן מענה למקומות בילוי לנוער בעיקר בערבי ש ישי ובחופשות הארוכות. (פתיחת מועדונים ומתנסים בשעות הערב והלילה עבור בני הנוער, מתחם 'רועש' מול אזור התעשיה במקום שהרעש אינו מפריע לתושבי העיר.

העיריה תשתף פעולה עם בתי-הספר התיכוניים ועם תלמידי התיכון בעיר בריכוז והכוונה לתלמידים השותפים בתכנית 'מחוייבות א ישית'. זאת תוך ניצול פעילות מבורכת זו כמשאב למילוי צרכים חיוניים בעיר ולטובת כל הצדדים. פעילות יעילה בתחום זה עשויה להיות פתח לניצול והפעלת כוח התנדבותי של בני הנוער כערך מחנך.

חינוך לערכי טבע
כאמור, חינוך לערכי טבע ושמירת הסביבה יהיה חלק מתוכנית החובה. מדובר בתכנית דו-שנתית הכוללת פרק בלימודי בית-הספר היסודי, ופרק תיכוני. גם בגני הילדים יושם דגש (עצמאי) על הנושא.

חינוך לזכויות הטבע כולל גם את שמירת הניקיון ברבים, חיסכון במשאבים ואנרגיה כדרך לשימור הטבע, זכויות בעלי-חיים, וחובות ציבוריות של מגדלי בעלי-חיים (דוגמת : שמירת הנקיון ברבים לבעלי-כלבים).

חינוך לצריכה מושכלת
עם התפתחות תרבות הצריכה בעולם המערבי ובישראל אנו מאמנים שיש צורך ליישם במערכת החינוך תוכנית לימודים להתמודדות של הילדים מול תרבות הצריכה. ללמדם על נזקיה הפיסיים, החברתי, והסביבתיים.
כמו-כן תשולב בתוכנית הלימודים תוכנית להגברת היכולת של הילדים להיות צרכני מדיה ביקורתיים.

חינוך אקדמי וגבוה

חינוך אקדמי הוא המפתח לקידום חברתי, מקצועי וכלכלי בעולם המודרני, ושער לקידמה של האומה בכללותה. הירוקים יפעלו לפתיחת שערי האקדמיה למספר רב יותר של צעירים בדרכים הבאות:

‎.1 בעשור הקרוב, נפעל להקמת שתי אוניברסיטאות חדשות, בנגב ובגליל, ובעשור הבא תיבחן הקמתן של אוניברסיטאות נוספות .
‎.2 סיוע בשכר הלימוד, ותיגבור מאסיבי של מקורות מימון ללימודים בצורה של: ריכוז מלגות וקרנות למול הסטודנט, תבחן אפשרות הלוואות ארוכות-טווח למיעוטי יכולת ומימון מכספי עמותות .

מורשת ושימור מבנים

נכס רוחני ותיירותי חשוב הוא מורשת היסטורית בנויה. הירוקים יפעלו לעצירת ההרס וההזנחה של אתרים בעלי משמעות היסטורית ומקומית. שימורם יעשה בדרך של שילוב יזמות קהילתית, תיירות, חינוך וחקיקה מקומית.

אתרים לדוגמא אשר אנו תומכים בשימורם: מבנה הספריה הציבורית הישן ברח' הרצל, בית ליברמן, ועוד.

שיפור החינוך בנהריה יכלול גם את הנושאים הבאים:

אירגון ותגבור מחלקת החינוך בעיריה- הרחבת הקשר בין הגורמים השונים המעורבים במסגרות החינוך: רווחה, משרד החינוך, עיריה עם מסגרות חינוך בעיר.

חיזוק הקשר בין מסגרות החינוך בעיר למחלקת העיריה גם ברמת החשיבה והתכנון.

תגבור מחלקת החינוך בעיריה באנשי מקצוע מתחומי האירגון והחינוך.

גני-ילדים- הפעלת צהרונים בחסות העיריה, הכנסת תכנית קרן קרב לגני הילדים בעיר.

בתי ספר יסודיים- על מבני בתי הספר להתפס כמשאב של העיריה שיש לנצלו למען הציבור. הפעלת מועדוניות בחסות העיריה עד שעות אחר-הצהריים.

התקציבים והמשאבים שמשרד החינוך מקצה למערכת החינוך בישראל אינם מספיקים. רשות שחפצה במערכת חינוך טובה צריכה להוסיף משאבים וחשיבה לטיפוח ושיפור המצב בחינוך. לדוגמא: הקצאת כוח אדם של העיריה לבתי-הספר היסודיים בשעות הפעילות : רכז חברתי, עובד סוציאלי.

חטיבת הביניים ובית-ספר תיכון - בחינת האפשרות להתקשר עם רשת ניהולית אחרת , במטרה לשפר תיפקוד בית-הספר התיכון בעיר.

פתיחת אזורי הרישום, ופתיחת האפשרות לרישום אזורי בחטיבת הביניים. יש לאפשר להורים לבחור את בתי-הספר בהם ילמדו ילדיהם . מציאות כזו תיצור תחרות בונה ותשפר את בתי-הספר בעיר.